דליפת שתן בראי הרפואה המערבית והרפואה הסינית-חלק א

מאמר זה הוא תקציר של עבודת הגמר של לימודי במכללת תמורות, אשר זכתה בהצטיינות ומפורסמת במלואה באתר המכללה.

מנגנון ההשתנה מערב מספר רב של מערכות בגוף, ביניהן:  מוח, מערכת העצבים וחוט השדרה, כליות, שלפוחית שתן, שרירים סוגרים (ספינקטרים) ועוד. כל התהליך של החזקת שתן ושחרור שתן הוא מורכב, והיכולת לשלוט בהשתנה יכולה להשתבש בשלבים שונים של התהליך, מסיבות רבות. התוצאה של שיבושים אלו היא איבוד שליטה - דליפת שתן. דליפת שתן הנו מצב של איבוד שתן בלתי רצוני, אשר יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים מבחינה פיזית, נפשית, חברתית וכלכלית. איבוד השליטה בשתן עלול לגרום לתחושות מבוכה, בושה ולפגיעה בביטחון העצמי. כאשר דליפת השתן  הופכת להיות חמורה היא עלולה לגרום לפתולוגיות גופניות ורגשיות. אך למרות זאת חולפות שנים רבות עד שרוב האנשים שסובלים מהבעיה פונים לעזרה. ישנן דרכים רבות, חלקן אף פשוטות, לטפל בדליפת שתן, וככל שפונים מוקדם יותר לטיפול- כך הפרוגנוזה טובה יותר.

דליפת שתן הוא מצב שכיח פי שבע בקרב נשים מאשר אצל גברים, ולמרות ששכיחותו עולה עם הגיל, עד שבגיל הזקנה סובלים ממנו כ- 50% מהאוכלוסייה, עדיין מתלוות לבעיה בורות רבה ותחושות אי-נוחות, השפלה וחוסר אונים, אשר מונעים מהסובלים לפנות מיד לעזרה. גורמים רבים מעורבים בהתפתחותה של דליפת שתן, כגון- גיל, לידות, קושי ביציאות, סיבוכים בלידה, שומן עודף, ניתוחי אגן, ליקוי תפקודי, מחלה כרונית, ירידה באסטרוגן, מוצא והיסטוריה משפחתית. בהתבסס על דפוס התסמינים, ניתן לסווגה למספר סוגים: דליפת שתן שמלחץ/ דליפת שתן במאמץ, דליפת שתן דחופה, דליפה גלישה, דליפה מעורבת, דליפה מלאה, דליפה פסיכוגנית ודליפה תפקודית. את האבחנה מבצעים בדרך כלל על-סמך שאלות, בדיקת שתן ובדיקה גופנית. במידת הצורך נעשה שימוש בעזרים נוספים.

בראיה הסינית דליפת שתן יכולה להתפתח על רקע קונסטיטוציה חלשה, גיל מבוגר, לידות, שיעולים כרונים, עודף יחסי מין, הלם/שוק לפני הלידה, בלידה או לאחריה. היא מתקשרת בעיקר למצבי חסר של הכליות, הטחול או הריאות. אולם יש גם דליפת שתן שנגרמת כתוצאה ממצבי עודף, כשהנפוצה מביניהם היא השתנת לילה בקרב ילדים. אציין באבחנה המבדלת ארבעה מצבי חסר: חסר צ'י בריאות, חסר צ'י בטחול, חסר (צ'י) יאנג בכליות, חסר יין בכליות. ושלושה מצבי עודף: סטגנציית צ'י בכבד, אש הכבד חודרת מטה, לחות חמה.בכל מצבי החסר יינתן טיפול מחזק באופן כללי, עם שילוב של חיזוק הכליות באופן ספציפי. רצוי לשלב טיפול במוקסה במצבי חסר צ'י בטחול ובחסר צ'י/יאנג בכליות. וכן להתאים תזונה נכונה לחיזוק הצ'י. במקביל, מומלץ להתאים תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן, ותרגילי נשימה שבראיה סינית תורמים לחיזוק צ'י הריאות ובכך תורמים לחיזוק צ'י הכליות ולפתיחת חסימות. במצבי העודף יינתן טיפול מפזר ומניע במקביל לחיזוק האיברים החלשים.

הטיפול האופטימאלי מותנה בבירור זהיר של הבעיה אצל כל אדם, והוא משתנה בהתאם לאופי הספציפי של הבעיה. לעיתים קרובות הטיפול מחייב נקיטת כמה צעדים פשוטים בלבד לשינוי התנהגות כגון- השתנה במרווחים קבועים; הימנעות מחומרים המגרים את שלפוחית השתן; שתיית נוזלים בכמות מספקת וכיו״ב. דוגמאות לאיבחונים שונים:

מצבי חסר

1. חסר צ'י בריאות

אטיולוגיה: אם הראות חלשות יכולים להיות שיעולים כרונים. שיעולים תכופים מעלים את הלחץ התוך בטני ויכולים לגרום לדליפת שתן. במטופלים מבוגרים בדרך כלל תהיה גם חולשת כליות. ישנו גם קשר אנרגטי בין הריאות לשלפוחית השתן. כאמור, הריאות מורידות ומספקות צ'י לכליות ולשלפוחית השתן. מאפיינים קליניים

צורך דחוף להשתין עם אי יכולת להתאפק. דליפת שתן קלה בעיקר במצבי שיעול או עיטוש, טפטוף, קול חלש, עייפות, הזעה קלה, נשימה קצרה.לשון: חיוורת עם חיפוי תקין או לבן. דופק: חלש

עקרונות טיפול: חימום ותמיכה בצ'י הראות.

2. חסר צ'י בטחול

אטיולוגיה: אם הטחול חלש הוא יכשל בהמרת הנוזלים והעברתם אל הריאות. הנוזלים ישקעו למחמם התחתון, יגיעו לשלפוחית השתן ויגרמו לתכיפות ודליפת שתן.מאפיינים קליניים: אי-שליטה קל, דחיפות ותכיפות, שתן שופע, צלול או דולף, החמרה במאמץ ובלחות. בנוסף צואה רכה, עייפות, תיאבון מועט.לשון: חיוורת עם חיפוי תקין או לבן. דופק: חלש.

עקרונות טיפול: תמיכה והעלאה של צ'י הטחול

3. חסר (צ'י) יאנג בכליות

אטיולוגיה: גיל מתקדם, מחלה כרונית, מזג אויר קר, מאמץ של הרמה או עמידה ממושכת. הגזמה ביחסי מין אצל גברים ועודף לידות אצל נשים. מאפיינים קליניים: תכיפות, שתן שופע, צלול-חיוור, שתן יוצא בקילוח דק, נוקטוריה (התעוררות בלילה לצורך השתנה), נוקטוריה אנורזיס אצל ילדים, אי-נקיטת שתן בקרב מבוגרים. דליפת השתן עשויה להתגבר עם חשיפה לקור ולהחמיר בעמידה ממשוכת או בהרמה. לשון- חיוורת, רטובה ונפוחה. דופק- עמוק ודק או איטי וחלש עיקרון טיפולי: חימום, חיזוק יאנג כליות, פיזור נוזלים אם נדרש.

4. חסר יין בכליות

אטיולוגיה: יכול להיגרם בעקבות מחלה, עבודת יתר (בעיקר תחת לחץ), חוסר בשינה ותרופות מסוימות, גילמבוגר, יחסי מין, הריונות.מאפיינים קליניים: תכיפות, שתן צהוב מרוכז, אי-נקיטת שתן אך כמות השתן מועטה, טפטוף לאחר השתנה, תתכן תחושה של חום או גירוי. דליפת שתן תהיה ככל שהחסר יגדל. בנוסף- גרון יבש, סחרחורת (dizziness), טיניטוס, הזעת לילה, חום בחמשת הכפות, אינסומניה.לשון: אדומה, ללא חיפוי. דופק: צף-ריק

עיקרון טיפולי: הזנה וחיזוק יין הכליות, טיהור חום מדומה

מצבי עודף

1. סטגנציה של צ'י הכבד

אטיולוגיה: רגשות מודחקים, כעס, תסכול לאורך זמן פוגעים בזרימת צ'י הכבד. בגלל שערוץ הכבד עובר במחמם התחתון, הוא משפיע על הצ'י של שלפוחית השתן. סטגנציה בצ'י הכבד נוטה לגרום לגירוי השלפוחית ומוביל לתכיפות ללא שתן שופע או בעיות אחרות בשלפוחית.

מאפיינים קלינים: תכיפות במתן שתן שמתחילה או מחמירה במצבי לחץ או מצבים רגשיים. תחושת חוסר התרוקנות לאחר השתנה או הססנות בהשתנה. בנוסף- תחושת מלאות בהיפוכונדריום, תסמונת קדם-ווסתית (premenstrual syndrome, PMS), אי-שקט.לשון- נורמלית או כהה, דופק- תילי

עיקרון טיפולי: הנעת צ'י הכבד

2. אש בכבד יורדת כלפי מטה

מאפיינים קליניים: הטלת שתן לא רצונית בלילה בקרב ילדים, חריקת שיניים בלילה, שינה לא רגועה, סיוטי לילה, התעוררות בבכי, צמא, טעם מר בפה, כאב בהיפוכונדריום. הרטבת לילה אצל ילדים יכולה להתאפיין בשתי קטגוריות רחבות: מצד אחד ילדים שקטים וביישנים, מצד שני ילדים היפראקטיביים ועצבניים. תבנית החסר בכליות שייכת לקבוצה הראשונה, בעוד שאש בכבד תאפיין את הקבוצה השנייה.לשון: אדומה עם שוליים אדומים אף יותר, ציפוי צהוב. דופק: תילי ומהיר.עיקרון טיפולי: הרגעת הכבד, ניקוז האש, השקטת המחשבה ויישוב ה-Hun ("הנפש השמימית")

3. לחות חמה

אטיולוגיה: לחות חמה במחמם התחתון יכולה גם להיגרם מכל מצב של חום במערכת לאורך זמן, כמו בחום שנגרם מחסר יין, סטגנציה, או סטגנציית לחות שנתקעה. לחות חמה בשלפוחית השתן יכולה להיות אקוטית או כרונית. כרונית יכולה להיגרם מלחות חמה פנימית (בעיקר מתזונה שומנית ואלכוהול) או לחות חמה פולשת שלא נפתרה. לחות חמה כרונית מציגה סימפטומים מתונים יותר. לחות חמה אקוטית נוצרת בד"כ כתוצאה מלחות חמה חיצונית שפולשת לשלפוחית השתן. מבחינה קלינית יכולה להיות קשורה להיגיינה נמוכה, או העברה על-ידי יחסי מין. לחות חמה בשלפוחית מובילה לתכיפות בהטלת שתן ובמקרים חמורים גם לדליפות שתן. מאפיינים קליניים: במצבים אקוטיים- תכיפות במתן שתן,דליפת שתן, שריפה במתן שתן, ושתן מרוכז. תחושת חוסר התרוקנות, או טפטוף. במצבים כרונים- תחושת השריפה והדחיפות פחותים, יתכן גירוי, או תחושה של צורך תמידי להתרוקן. אם קיימת תכיפות בשתן- השתן מרוכז וכהה או עכור, ריח חזק. מלאות או אי-נוחות בבטן תחתונה, כאבים בגב תחתון. בנוסף- חוסר תיאבון, טעם מריר, צמא ללא רצון לשתות. לשון- חיפוי לבן עבה.   דופק- מתגלגל ומהיר או רך ומהיר. עיקרון טיפולי: סילוק ויבוש הלחות והחום.

בחלק השני של המאמר תוכלו למצוא תרגילים מעשיים לחיזוק ריצפת האגן.חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.