מאיה קורן-שכטמן

אלכוהול נכלל בקבוצת הסמים שמכונים סמי הרגעה. הוא נקשר לקולטנים במוח שמונעים מתאי העצב "לירות" את הדחפים החשמליים שבאמצעותם הם מתקשרים. לכן אנחנו מרגישות רגועות יותר (ומאותה סיבה גם משוחררות יותר) ברגעים הראשונים. בהמשך הוא מתחיל להשפיע על חלקים נוספים במוח ואז אנחנו מתחילות להרגיש כבדות ונרפות. לכן לעתים קרובות אני פוגשת אנשים שסובלים מקשיי הרדמות שבוחרים להיעזר באלכוהול כמשרה שינה.

​

מקסים, עד כאן. אבל... אלכוהול הורס את השינה. הוא עושה זאת בשני אופנים:

ראשית, הוא מפצל את השינה בכך שהוא "זורע" התעוררויות קצרות במהלך הלילה. לכן אם שתיתן אלכוהול לפני השינה, רצף השינה שלכן יפגע ובהתאם גם האיכות המשקמת של השינה. לרוע המזל, רוב ההתעוררויות הללו עוברות מבלי שנהיה מודעות או נזכור אותן, ולכן קשה לנו לקשר בין צריכת אלכוהול לתחושת עייפות ביום המחרת.
 

שנית, כשהגוף מעבד את האלכוהול הוא מייצר כתוצרי לוואי, חומרים שחוסמים את יכולת המוח לחולל שנת REM  (שלב השינה בו מתבצעת החלימה). למעשה הוא אחד ממדכאי שנת הREM החזקים ביותר שמוכרים. (ובלי להרחיב רק אציין ששנת REM היא בעיקר שומרת הסף של הבריאות הנפשית והרגשית שלנו. בהמשך אקדיש פוסט מיוחד לשלבי השינה).  
 

אז מה אני יכולה לייעץ לצרכניות האלכוהול?

לצערי בכל הנוגע לאלכוהול לא ניתן לייפות את התמונה. לכבד ולכליות לוקח זמן רב לפרק ולסלק את האלכוהול, וכל שאני יכולה להמליץ לכן לגביו הוא לא לשתות אלכוהול בשעות אחר הצהרים והערב.

אני ממליצה לרכוש הרגל חלופי שיטיב עם השינה, כמו:
שתיית חליטת צמחים מרגיעה
מקלחת חמה
תרגול נשימות
קריאה/מוסיקה טובה וכדומה.
 

לחיינו! ולמען לילות טובים...